סלון ניו יורק
''שלמה הספר'' הוא מוותיקי הוד השרון.
המספרה שלו ממוקמת ברחוב הראשי דרך רמתיים ואין תושב שלא מכיר אותו.
אני מכיר אותו מילדות, סבי ז"ל עוד היה מסתפר אצלו וגם אני הפקרתי את ראשי לא מעט פעמים בידיו המיומנות.
שנים רבות עברו ולא נכנסתי למספרה שלו, אבל תמיד אמרתי לעצמי שאני חייב להיכנס ולצלם. לפעמים דווקא הדברים הזמינים ביותר לצילום הם אלו שאנחנו דוחים ל''יותר מאוחר''.
לפני כמה שבועות החלטתי שאין זמן מתאים יותר מההווה ונכנסתי למספרה.
כשנכנסים למקום הזמן עוצר מלכת , על הקירות תמונות של בני נוער שצולמו רגע לאחר תספורת ה''קוצים'' שלהם וקרוב לוודאי שהיום הם בעלי משפחות.
שלמה הוא איש חביב ביותר, קולני ובעל חוש הומור מפותח במיוחד.בעברו היה מדריך תיירים במקביל לעיסוקו כספר.
עד פה ההקדמה הארוכה , הסיפור הוא האנשים שבאים. אני לא יודע לאפיין את הלקוחות שלו, אבל בזמן שאני ביליתי במספרה שלו הגיעו אנשים מבוגרים שלכל אחד מהם סיפור חיים מרתק.הם ישבו, דיברו , הסתפרו וצחקו .
למי מכם שראה את הסדרה ''נבלות'' פה זה הדבר האמיתי. הם יושבים על הספסלים ברחובות לחלקם יש מטפל/ת ואנחנו עוברים מולם ולא מבחינים בהם.הגיע אלוף בצה''ל לשעבר, נהג משאית ,חקלאי ועוד. כל אחד מהם נכנס מתיישב ושואל את שלמה "נווו...מה אתה אומר? " ..לכולם ברור שפה נכנסים לדיון ארוך שמסקנתו אחת!..נמאס מהמטומטמים שמנהלים את המדינה.
את הסרט נבלות אפשר היה לצלם שם ללא תסריט. ואת אוצר המילים של החבר'ה שם אני חוסך מכם.
היה מהנה במיוחד לשמוע ניתוח לא פולטיקליקורקט מאנשים שראו דברים מהקמת המדינה ועד היום.
הם רואים בכאב ובתסכול את המתרחש בארץ ומגיבים בהומור ובסרקזם והם פה.
לפני שהלכתי ביקש אחד המצולמים להדפיס לו תמונה, ''איך אני אמצא אותך ?'' שאלתי, ''אני פה מול בנק לאומי כל יום בין שמונה לשתיים עשרה על הספסל'' ענה לי ואני הרגשתי רע שאולי מעולם לא הבחנתי בו? את התמונות הדפסתי ואני מבטיח למסור אותן לפני החג .
הלכתי לתעד פינה היסטורית ברחוב וגילתי עולם שהוא הכל חוץ מהיסטוריה.
זו היתה חוויה לבלות בחברתם ואני מתכוון לעשות זאת שוב בהזדמנות הראשונה.
בינתיים אני מאחל לכולכם שנה טובה ומזמין אתכם לבקר כאן מדי פעם, מבטיח לנסות ולהקפיד להעלות כתבות באופן קצת יותר שוטף .ו
עוד תמונה לסיום (ניתן להקליק על התמונות להגדלה)
