הגאווה הלאומית דרך עדשת המצלמה


ערב יום העצמאות ונשבעתי שאני לא לוקח את המצלמה למסיבה הישובית, זה תמיד גורם לי לעמוד ערב שלם ולצלם במקום לשבת בנוח ולהיות כאחד האדם. אולי להוציא את הנייד וכמו רוב ההורים לצלם תמונות מחורבנות אבל העיקר שיש דמות מטושטשת שאפשר להראות לסבא וסבתא ולהגיד שהילד רקד נפלא!

כתופעה בכלל - כולם היום רוצים לתעד, וכל במה של מסיבת סיום בגן חובה הופכת למסיבת עיתונאים, זו גם הסיבה שאני הפסקתי לבוא עם המצלמות-סוג של שומר נגיעה!

מתגעגע לזמנים שצלם אחד טייל מול במה ועסק לתעד עבור כולם.

עד כאן סגירת החשבונות האישית שלי!!!

ועכשיו לנושא החשוב יותר:

יש גל ברוח הישראלית שמאיים עלינו, ההפרדה בין לאומיות ללאומנות הפכה ללא קיימת, פתאום להרגיש גאווה בדגל המדינה ו"לחבק חיילים" הופך אותך ללאומן חסר תקנה.

דרך המצלמה ראיתי שהילדים והנוער הצעיר שעלו לבמה ולא מכירים את הרוחות המנשבות והרגישו מאוד גאים ושמחים.

הם הניפו את הדגלים, שמחו בכחול לבן, והרגישו שאין להם ארץ אחרת.

נראה לי שלדגדוג הזה בגרון קוראים התרגשות.

ואלה כבר תמונות להורים שהסתירו להם :


Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square